Work Text
MP3
מזל שהוא לפחות ישן מעל ספי, למה ספי ישן כמו בול עץ. לישון למעלה זה עדיין באסה, אבל עדיף. עדיף למצוא את הדרך למטה בחושך הדפוק הזה של שלוש לפנות בוקר, ממה שיקרה אם יקי יישן למטה, למה אם הוא יישן למטה אז ספי ויפתח יתנחלו לו על המיטה, ואם ספי ויפתח יתנחלו לו על המיטה אז סער בטוח יהרוג אותם. יקי מספיק דפוק בשביל לעצור את סער, אבל לא מספיק דפוק שהוא לא מבין שזה מה-זה דפוק.
אז יקי מצליח להגיע לרצפה בשלום ובשקט בחושך הדפוק של שלוש בבוקר, אבל אז הוא דופק סססס'אמק למה סער, המניאק, יצא מהמיטה שלו עוד יותר בשקט.
"מה לעזאזל?" הוא מסנן.
סער תופס את הגופייה שלו בשוליים ומושך למעלה. יקי מושך את המרפקים שלו פנימה קודם כל בגלל שקר, ושנית כל בגלל שמה לעזאזל.
"אתה מתכוון להעיר את כולם?" סער לוחש. אז הוא כועס. מה עוד חדש.
"אם אני מתכוון להעיר את כולם?" יקי לוחש בחזרה, אבל הוא נותן לסער להפשיט את הגופייה. אולי אם הוא ישתף פעולה אז הוא לא יאחר לתורנות.
לא יוצא לו לרעוד מקור יותר משתי שניות. איך שסער מוריד ממנו את הגופייה הוא שם עליו אחת אחרת, אחת הטרמיות האלו שלו. יקי לא ציפה שהטרמית תהיה נעימה, גם אם הבד מרגיש לגמרי לא כמו כותנה. לא שיש לו זמן לחשוב על זה, בגלל שסער מיד מלביש עליו שוב את הגופייה הראשונה, מעל הטרמית. הפעם יקי כבר עוזר ונותן לסער להלביש אותו בלי בעיה. לא היה לא חם כבר שבוע. יהיה לו קר בחוץ, אבל לפחות הוא לא יקפא.
ההקלה מוציאה ממנו חיוך אידיוטי. אולי זה למה הוא לא ממש זז כשסער לוקח צעד קדימה ותופס את המעיל מהמיטה של יקי, רק מניח את הידיים שלו על המתניים של סער, שיזהר. סער שם עליו את המעיל ככה, מהמרחק הזה. הוא רועד ליקי בידיים. נו, ברור, לבוש רק בשכבה אחת, האידיוט.
יקי דופק לו בוסה קטנה על הלחי. "אנטא מהבול."
"ווא אנטא מהבול דפיי."
סער לא זז לשום מקום עד שהם רוכסים את הדובון ביחד, וגם אז הוא רק חצי-מסתובב למיטה שלו לתפוס משהו שהוא מייד שם בכיס של יקי. משהו שמן כזה, רך.
יקי מחייך שוב. הוא לא יודע מה הסיפור של סער עם הטבחים, אם הוא משחד אותם או מאיים עליהם או מה - וזה סער אז לך תדע, הכל יכול להיות; הוא כן יודע שאלמלא מה שסער יכול לעשות מאוכל צבאי יקי היה הרבה יותר רזה, ולגבי מה שעושה את אמא שלו מאושרת, יקי לא שואל שאלות.
סער עדיין לא זז, ויקי חושב שאין מצב שזה רק הקור שאוכל אותו. ואז סוף סוף נופל לו האסימון.
הוא שם יד על העורף של סער ומושך אותו קדימה, מצח מול מצח. "זו כולה תורנות שמירה. אני אהיה בסדר, סער."
סער מושך כתפיים. כשיקי יצא מהחדר שלהם זה יהיה הכי רחוק שהם היו מאז הבלאגן. ותכל'ס? אם זה סער שהיה יוצא לשמירה, יקי היה מחליף עם מישהו גם אם זה היה עולה לו בסיגריה האחרונה, רק בשביל שסער לא יהיה לבד שם בחוץ, ולא משנה ש"לבד" זה עם שאר החבר'ה ו-"בחוץ" זה עדיין בתוך הגדר. רק שלא, הוא לא היה עושה את זה, כי זה מגוחך מדי. הוא היה שוכב על הגב ובוהה בתקרה כל הלילה וגועלי לכולם למחרת למה הוא לא ישן.
אבל הוא זה שיוצא לתורנות שמירה עכשיו, לא סער, וזה כאילו שיש לו את סער איתו ככה, עם הגופייה הזו הטובה ומה שזה לא יהיה שעטוף בשקית בתוך הכיס.
זה מסורבל לאללה להתחבק ככה, אבל מה זה משנה. סער נרגע סוף סוף אפילו שהוא עדיין רועד מקור, וזה מתחיל להיות רעידות רציניות אם יקי יכול להרגיש אותן דרך המעיל והפליס ושתי גופיות מתחת למדים.
יקי מקלף מעצמו את סער. "יאללה, תחזור למיטה. אני לא הולך לשומקום עד שאתה לא חוזר למיטה." הוא לא טורח להגיד, חסר לך שבגללך אני מאחר.
"איבן אלח'בה," סער רוטן, ככה בשקט שיקי בקושי יכול לשמוע, אבל הוא חוזר למיטה בלי עוד קיטורים. יפתח אפילו לא זז.
"אל-נועים בשקיל ז'יד," יקי לוחש לו, ומחכה עוד שנייה, רק לראות שהכל בסדר.